שאלות נפוצות

איכות המים בירקון, במקטע המלוח, תחום עיריית תל אביב – יפו, בין סכר "7 טחנות" (פארק "גני יהושע" ת"א) לבין שפך הירקון, מתאימה למגע אקראי עם מים. השיט בירקון יעשה בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות. לפירוט נוסף לגבי מגבלות והנחיות השיט במקטע המלוח, ראה בין היתר,  בחוק העזר לתל אביב – יפו (הגנה על גדות הירקון והסדרת השיט בירקון), התש"ם – 1979.

הרשות מבקשת להימנע מכניסה לנחל או שחיה בו, בין היתר, משתי סיבות מרכזיות:

  1. נחל הירקון היום הינו מערכת אקולוגית מתפקדת לאחר שנים של שיקום אקולוגי מקיף על כל היבטיו. בנחל מתקיימים מגוון בעלי-חיים וצומח, לרבות לבנון הירקון שהינו הדג הרגיש ביותר במערכת לתנאי איכות המים. מי הירקון במקטע העליון הינם מים שפירים שמוזרמים מקידוחי מקורות – כניסה של בני-אדם למים יוצרת הפרעות וזיהומים נקודתיים באותו מקטע, פוגעת במערכת האקולוגית ומשבשת את פעילות בעלי-החיים. מרבית אפיק נחל הירקון נמצא בגן לאומי מוכרז לטובת השמירה על הטבע ואפשרויות אכיפה למניעת פגיעה במרחב הנחל. למגבלות והנחיות נוספות אנא פנו לרשות הטבע והגנים.
  2. אפיק נחל הירקון הינה מערכת פתוחה ולא מגודרת, שמנקזת את אגן ההיקוות הגדול באגני ההיקוות של נחלי החוף. לכן, הנחל חשוף לאירועים של זיהום ממקורות שונים שלאורך הנחל. גורמי האכיפה הרלוונטיים מנטרים את איכות מי הנחל ומטפלים באירועי זיהום ותקלות. עם זאת, מאחר והנחל הינו מערכת פתוחה המהווה אגן היקוות רחב היקף, לא ניתן למנוע כליל אירועי זיהום נקודתיים.

רשות נחל הירקון דוגמת בתדירות של אחת לשבוע את נחל הירקון במקטע המלוח המותאם לשיט, בין סכר "7 טחנות" (פארק "גני יהושע" ת"א) לבין שפך הירקון, ובתדירות משתנה מבוצע דיגום במקטעים נוספים לאורך הנחל – זאת על פי נוהל דיגום איכות מים בנחלים של המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, קיימת תחנה לניטור רציף של איכות המים במקטע התיכון של הנחל, בתחום שבין ת"א לבני ברק.

נתוני דיגום מי הירקון מפורסמים באתר האינטרנט של הרשות, תחת לשונית  "דיגום איכות המים".

הירקון מחולק לשלושה מקטעי התייחסות בהקשר של מקורות המים ואיכותם:

  1. המקטע הנקי – המקטע עליו שאלת: בעבר זרמו בירקון כ-25,000 מ"ק לשעה מי מעיינות, 220 מיליון מ"ק לשנה. בתכנית האב של נחל הירקון (1996) נקבע כי רק מים שפירים יזרמו בקטע שבין המעיינות למפגש נחל קנה. הקצאת המים היום לירקון ממעיינות הירקון (מי קידוחים) היא בספיקה של כ- 1,800 קוב/שעה באיכות מי שתייה, ואלו המים שזורמים במקטע הנקי.
  2. המקטע התיכון – מהמפגש עם נחל קנה ועד לשבע טחנות: המקטע בו מתחברים לירקון מרבית מיובליו ואליו מוזרמים גם מי קולחין באיכות שלישונית המופקים במתקני טיפול בשפכים, בהתאם לאישורים המתאימים.
  3. המקטע המלוח – משבע טחנות עד לים: מי הנחל שנמהלים במי ים.

נחל הירקון היום איננו נחל מזוהם.

הפגיעה בירקון בעבר החלה בסוף שנות ה-50. . באותה התקופה נשאבו מי הירקון לשימושים פרטיים והדבר גרם לייבוש הנהר. הפגיעה בנחל החמירה עם התפתחות הערים שסביבו. הנהר הפך לתעלת ניקוז אליה הוזרמו שפכים וקולחים באיכות ירודה.

רשות נחל הירקון החלה את פעילותה בשנת 1991, ופועלת ב-30 שנים האחרונות רבות על מנת לשקם את נחל הירקון, את אפיק הזרימה וגדותיו, להביא לשיפור איכות המים ולפתח את מרחב הנחל לפעילות קהילתית וחינוכית.

נחל הירקון היום הינו מערכת אקולוגית מתפקדת לאחר שנים של שיקום אקולוגי מקיף על כל היבטיו. בנחל מתקיימים מגוון בעלי-חיים וצומח, כולל לבנון הירקון שהינו דג הרגיש ביותר במערכת לאיכות המים. באתר האינטרנט של רשות נחל הירקון תוכלו למצוא פרטים אודות הפרויקטים אותם מקדמת הרשות ומידע נוסף על פעילותה בתחומים שונים לטובת השמירה על הירקון ופיתוח הנחל מבחינה אקולוגית, סביבתית וקהילתית.

שני הגורמים המרכזיים עליהם ניתן להצביע כמקורות זיהום המסכנים היום את שיקום הנחל והמערכת האקולוגית הם: 1. תקלות במערכות הביוב בישובים שלאורך הנחל; 2. הגשם הראשון ששוטף את המזהמים מהכבישים והתחום העירוני ומנקז אותם לסביבה ונחלים.

רשות הנחל הירקון פועלת יחד עם משרדי הממשלה והגופים האמונים על שמירת הסביבה על-מנת למנוע באופן ממוקד אירועי זיהום, ועל-מנת לקדם פתרונות ארוכי טווח לסכנות הממשיות על שיקום נחל הירקון.

הפעילות חייבת לעמודת בתקנות הדיג, 1937, לרבות הנחיות והוראות משרד החקלאות ומשרד הבריאות לעניין שיטות דייג, מיני דגים האסורים לדייג וכן איכות המים. בכלל זה, בנחלי ים תיכון, לרבות הירקון, אסור דייג ברשת [למעט ברשתות ייעודיות לדיג דגיגי קיפונים (בורי); לעניין זה, "דגיג" – דג שאורכו מקצה פיהו ועד קצה זנבו אינו עולה על 5 סנטימטרים].

רשות נחל הירקון מנקה את התחום שבאחריותה לפי צו ההקמה (20 מ' מכל צד של הגדה), ובתוך אפיק הנחל עצמו. הרשויות המקומיות אחריות על ניקיון התחום המוניציפאלי עד לגדת הנחל, ללא האפיק.

הניקיון בחודשי הקיץ מתקיים 6 ימים בשבוע לאור עומס המבקרים הפוקדים את מרחב הנחל.

בחורף, מבוצעות פעולות ניקיון במקטעים אליהם ניתן להגיע (מרחב הירקון לא נגיש בחודשי החורף בגלל בריכות חורף וקרקע רוויה).

בתום העונה הגשומה, מבוצע ניקיון אפיק הנחל לכל אורכו.

חברת "גני יהושע" (ת"א) אחראית על המעבר על הסכר. מידע על פעילות המעבר ניתן מצוא באתר האינטרנט של "גני יהושע".

לאורך 28 ק"מ של פיתולי הירקון קיים שביל ראשי, אשר עובר לסירוגין משני צידי הנחל, ובקטעים מסוימים השביל עובר משני צידי הנחל במקביל. שביל זה מתפצל לשבילים נוספים קיימים ומתוכננים, אשר מחברים את ששת הישובים העירוניים ושאר הישובים הכפריים הממוקמים לאורך הנחל. השבילים הללו מאפשרים גישה נוחה ממרכזי המגורים ומרכזי הערים אל אתרים מושכי קהל ולאזורי תעסוקה. השבילים עוברים בסמוך לאתרי עניין היסטוריים ונקודות תצפית מעניינות.

ניתן להוריד באתר את מפת השבילים, אשר כוללת סימוני חניונים להשארת רכבים והתחלת שבילים.    

אפיק נחל הירקון פתוח לציבור. שני מקטעים שבמעלה הנחל, הינם אתרים המוכרזים כגנים לאומיים – אלה הם "תל אפק" ו"מקורות הירקון". האתרים מגודרים ומופעלים על ידי רשות הטבע והגנים.

הפעילות הקהילתית שרשות נחל הירקון מקדמת יחד עם הרשויות המקומיות מתקיימת לאורך כל השנה. פעילויות מיוחדות בחגים ומועדים מתקיימות ביוזמת הגופים הנוספים בשטח, כגון: רשות הטבע והגנים, חברת "גני יהושע" ת"א, הפארק האקולוגי הוד השרון וכדו'. פרטים על אירועים מיוחדים נמצאים באתרי האינטרנט של הגופים הללו.

דילוג לתוכן