אודות הנחל

נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אל-עוג'ה – العوجا שפירושו "הפתלתל"), הוא הנחל שספיקת מעיינותיו בעבר הייתה הגבוהה מבין נחלי החוף והשני בספיקתו הטבעית בישראל אחרי נהר הירדן.

הירקון מוזכר בתנ"ך כחלק מנחלת שבט דן (יהושע, י"ט): "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. מא וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם–צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. מב וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. …… מה וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. מו וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ."

נהר הירקון הינו נהר איתן בו זרמו בעבר מים באופן טבעי וכיום זורמים בו מים שמקורם בשאיבה באופן יזום. כמו כל הנחלים, הוא יציר הטבע פרי מליוני שנות גשמים וזרימות שחתרו אפיקי זרימה בדרכם לבסיס הניקוז, הים. הירקון מהווה יחידה הידרולוגית מוגדרת, שהתהליכים בו הם דינמיים ומממשיכים להתקיים.

נהר הירקון השני בגודלו אחרי נהר הירדן בתחומי מדינת ישראל, על פי ספיקת המעיינות בעבר, והגדול מבין נחלי החוף הנשפכים לים התיכון. אל נהר הירקון מתנקז אגן היקוות של 1,800 קמ"ר הכולל שת יובליו העיקריים, נחל קנה, נחל רבה, נחל שלה ונחל איילון.

בעבר, עד אמצא שנות החמישים, זרמו בירקון כ 200 מלמ"ק בשנה מי מעיינות שהם ספיקה שעתית של כ 25,000 מ"ק בשעה. עם הקמת "קו ירקון נגב" ותפיסת מי המעיינות לצורכי הספקת מים, יבש למעשה הירקון והפך לתעלת ביבים בה זרמו מי שפכים מסביבת המטרופולין המתפתח.

מאז שנות האלפיים מסופקים אל הירקון כמויות נמוכות של מי מקור/מעיינות מאקוויפר ירקון תנינים. וכן מוזרמים אל אפיק הירקון מי קולחים מטוהרים. נכון לשנת 2021 זורמים בירקון כ 16 מלמ"ק בשנה של מי מקור שהם כ 1,800 מ"ק בשעה, וכ 17 מלמ"ק בשנה מי קולחים שהם כ 2,000 מ"ק בשעה לערך.

בעבר הווה הירקון מקור מים לשאיבה לצורכי השקיית פרדסים בכמות של כמה מליוני מ"ק בעונה. כיום הצטמצמה שאיבת המים לחקלאות ישירות מאפיק הירקון לכ 1.5 מל"ק בשנה בלבד.

תחילתו של אפיק הירקון מתחיל בבריכת הנופרים שבאזור מקורות הירקון סמוך לעיר ראש העין, במוצא אקוויפר ירקון/תנינים. רום פני הקרקע באזור זה הוא כ+17 מטר. אורך האפיק, מבריכת הנופרים עד לים – 27.5 ק"מ. המרחק בקו אווירי הוא כ – 15 ק"מ. שיפוע ממוצע הוא כ – 0.6 פרומיל.

אפיק נהר הירקון מחולק כיום לשלושה קטעי נהר שונים מבחינת איכות וסוג המים הזורמים בכל קטע.
הקטע העליון באורך של כ 7.5 קילומטר בו זורמים מי מקור ממעיינות הירקון בספיקה שעתית של כ 1,800 מ"ק.
הקטע התיכון באורך של כ 16 קילומטר בו זורמים מי המקור מהקטע העליון ומי קולחים בדרגות טיהור שונות ובספיקה שעתית של כ 2,000 מ"ק.
הקטע התחתון של הירקון באורך של כ 4 קילומטר הינו אסטואר (לשון ים) בו זורמים מי המקור והקולחים ונכנסים אליו מי הים התיכון על פי משטר הגיאות והשפל.

נחל הירקון עובר ב-7 רשויות מקומיות: מועצה אזורית דרום השרון, פתח תקווה, הוד השרון, רמת השרון, בני ברק, רמת גן ותל אביב – יפו.

בעבר הווה נהר הירקון מכשול טבעי, דרך הים ההיסטורית ושיירות המסחר נאלצו לסטות מנתיבם ולעקוף את הירקון ממזרח למקורותיו. בעת העתיקה התקיימו מספר נקודות התיישבות לאורך הירקון, בהם תל אפק, מגדל אפק, תל ג'ריסה, תל קסילה, גבעת היל ותל כודאדי בשפך הירקון. בכל מרחב הירקון קיימים אתרים ארכיאולוגיים המעידים על פעילות האדם כמו מתקני השקיה, גשרים, סכרים וטחנות קמח מונעות בכוח המים של הנהר.
נהר הירקון הינו נהר שיטפוני אשר באירועים של שיטפונות בעונה הגשומה מתרחשים בו שיטפונות בספיקת גבוהות ביותר של מאות מ"ק של מי נגר גשם שמקורם באגן ההיקוות. באירועי שיטפון חורגים המים לעיתים בחתך הזרימה של הנהר ומי השיטפון מציפים שטחים פתוחים ומבונים במרחב הנחל ואשר מהווים אתפשט ההצפה של הירקון..

לאורך נחל הירקון וגדותיו קיים מגוון של בתי גידול הנבדלים זה מזה בתנאים הפיסיים שבהם: איכות המים, עומקם ומהירות זרימתם. הבדלים אלה משפיעים, בין היתר, על אופי הצמחייה במים ובגדות ובבעלי החיים המאכלסים את הקטעים השונים.

דילוג לתוכן